תהליך אבחון אוטיזם במדינת ישראל

השלב הראשון באבחון מתחיל כאשר הורה, צוות חינוכי או איש מקצוע מבחין בדפוסים מתמשכים העלולים להעיד על הפרעה בתקשורת, אינטראקציה חברתית או התנהגות חזרתית. לעיתים מתבטא הדבר בקשיי קשר עין, דיבור מאוחר, משחק חזרתי, קושי בשיתוף פעולה או תגובות חריגות לגירויים. בשלב זה אין צורך באבחון רשמי אלא באיסוף מידע והבנת ההקשר. רצוי לתעד התנהגויות, לשתף את הגננת או המורה ולפנות להתייעצות ראשונית עם רופא הילדים.

לאחר שעלה חשד, הפנייה הראשונית מתבצעת לרופא הילדים או המשפחה בקופת החולים. הרופא בוחן את הנתונים ומחליט אם יש מקום להפניה למכון התפתחות הילד או ליחידה מוכרת. לעיתים יבקש לבצע תחילה בדיקות שמיעה וראייה כדי לשלול גורמים אחרים. ההפניה ניתנת על סמך תיעוד מהמסגרת החינוכית והתרשמות ההורים, והיא תנאי לפתיחת תיק במכון.

ההורים פונים למכון התפתחות הילד של הקופה או ליחידה מוכרת ומגישים מסמכים רפואיים, דוחות חינוכיים ושאלוני הורים. נפתח תיק הכולל את פרטי הילד, תיעוד הרקע ההתפתחותי והפניות הרלוונטיות. לעיתים מתקיימת שיחת סינון ראשונית כדי לוודא התאמה ולהחליט אילו אנשי מקצוע ישתתפו באבחון. זמן ההמתנה משתנה לפי הקופה והאזור.

האבחון הרפואי מבוצע על ידי רופא מומחה בתחום התפתחות הילד – פסיכיאטר ילדים ונוער, נוירולוג התפתחותי או רופא ילדים התפתחותי. מטרתו לשלול מצבים רפואיים אחרים, לבחון את ההתפתחות הכללית ולהעריך האם קיימים סימנים התואמים אוטיזם לפי DSM-5המהדורה החמישית של Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders – מדריך האבחנות הפסיכיאטריות הרשמי של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית. משמש בסיס לקביעת אבחנה של אוטיזם והפרעות נוספות.. הרופא עורך אנמנזה רפואית, בדיקה גופנית ולעיתים ממליץ על בדיקות נוספות כמו EEG, בדיקות שמיעה או בדיקות גנטיות במידת הצורך.

בשלב זה מתבצעת הערכה פסיכולוגית מקיפה על ידי פסיכולוג קליני או התפתחותי שהוכשר לאבחון בתחום. ההערכה כוללת תצפיות ישירות בילד, ראיונות עם ההורים ושימוש בכלים סטנדרטיים כמו ADOS-2Autism Diagnostic Observation Schedule, Second Edition – כלי אבחוני תצפיתי שבו המאבחן מקיים סדרת פעילויות ומשחקים עם הילד כדי להעריך תקשורת, אינטראקציה חברתית והתנהגות חזרתית. ו-ADI-RAutism Diagnostic Interview-Revised – ראיון מובנה עם ההורים הכולל שאלות מפורטות על ההתפתחות, התנהגות ותקשורת של הילד מגיל צעיר ועד ההווה. להערכת התנהגות חברתית ותקשורתית. בנוסף נעשות בדיקות קוגניטיביות (למשל WPPSIWechsler Preschool and Primary Scale of Intelligence – מבחן אינטליגנציה סטנדרטי להערכת יכולות קוגניטיביות בגיל הרך. או WISCWechsler Intelligence Scale for Children – מבחן אינטליגנציה סטנדרטי להערכת יכולות קוגניטיביות בילדים.) והערכות תפקוד יומיומי (VinelandVineland Adaptive Behavior Scales – כלי הבוחן את היכולות התפקודיות של הילד בתחומי תקשורת, יומיומיות, כישורים חברתיים ומוטוריקה, לפי דיווח הורים או מטפלים. או ABASAdaptive Behavior Assessment System – הערכה מקיפה של כישורי הסתגלות ותפקוד עצמאי של הילד בבית, בבית הספר ובקהילה.). כל המידע נאסף ליצירת תמונה כוללת של יכולות הילד וקשיו.

לאחר השלמת שני האבחונים – הרפואי והפסיכולוגי – מתבצעת ישיבה משותפת של שני המאבחנים לצורך גיבוש אבחנה מוסכמת. רק כאשר יש הסכמה בין שניהם, ניתנת אבחנה תקפה של אוטיזם. בדוח מפורטים הקריטריונים שהתקיימו, רמות החומרה בכל תחום, והמלצות לטיפולים ולמסגרת החינוכית. לעיתים ההמלצה תכלול גם הפניה להמשך בירור רפואי או טיפולים נוספים.

ההורים מקבלים דו״ח רשמי הכולל סיכום אבחנתי, פירוט הכלים שבהם השתמשו המאבחנים והמלצות להתערבות טיפולית. הדוח משמש בסיס לפנייה לגני תקשורת, לשילוב במערכת החינוך ולתיאום טיפולים דרך הקופה. בשלב זה נבנית תכנית טיפול רב-תחומית הכוללת טיפול תקשורת, ריפוי בעיסוק, טיפול רגשי או התנהגותי לפי הצורך.

עם קבלת האבחון התקף, ניתן להגיש תביעה לגמלת ילד נכה בביטוח הלאומי. ההורים ממלאים טפסים, מצרפים את האבחון והמסמכים הרפואיים, ולעיתים נדרשת ועדה רפואית. בנוסף ניתן לפנות למשרד הרווחה או לרשות המקומית לקבלת שירותים תומכים, שעות סיוע, קורסים להורים ותמיכה קהילתית. הזכויות משתנות בהתאם לגיל הילד ולחומרת הקשיים.

בקרב מבוגרים החשד עולה בדרך כלל בשל קשיים חברתיים מתמשכים, קושי ביצירת קשרים או תחושת שונות. האבחון למבוגרים מתבצע לפי חוזר מנכ״ל 8/2020 וכולל הערכה רפואית ופסיכולוגית משולבת, בהתאם לאותם עקרונות של אבחון בילדים. ברוב המקרים האבחון אינו כלול בסל הבריאות ולכן מתבצע באופן פרטי או במרפאות ייעודיות בקופות החולים בתשלום. לאחר קבלת אבחנה ניתן לפנות לביטוח לאומי להכרה במוגבלות או לקבלת התאמות בלימודים ובעבודה.